חכמת שלמה על עירובין ע״ד ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור עירובין ע״ד ב
1 אֲתָא רַב עָנָן שַׁדְיֵהּ. אָמַר: מְבוֹאָה דְּדָיַירְנָא בֵּיהּ וְאָתֵינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל, נֵיתֵי רַב עָנָן בַּר רַב נִישְׁדְּיֵיהּ מִן?! שְׁמַע מִינַּהּ לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ.
2 לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ קַיבְּלַהּ מִינֵּהּ, וְהָכָא חַזָּנָא הוּא דַּהֲוָה אָכֵיל נַהֲמָא בְּבֵיתֵיהּ וְאָתֵי בָּיֵית בְּבֵי כְנִישְׁתָּא.
3 וְאַיְבוּת בַּר אִיהִי סָבַר: מְקוֹם פִּיתָּא גָּרֵים. וּשְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר: מָקוֹם לִינָה גָּרֵים.
4 אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד גּוֹי וְצִידּוֹ אֶחָד יִשְׂרָאֵל — אֵין מְעָרְבִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ חַלּוֹנוֹת לְהַתִּירוֹ דֶּרֶךְ פְּתָחִים לַמָּבוֹי.
5 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: אָמַר רַב אֲפִילּוּ בְּחָצֵר? אֲמַר לֵיהּ: אִין, דְּאִי לָא אָמַר מַאי?
6 הֲוָה אָמֵינָא טַעְמָא דְּרַב מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: אֵין מָבוֹי נִיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה עַד שֶׁיְּהוּ בָּתִּים וַחֲצֵירוֹת פְּתוּחִין לְתוֹכוֹ.
7 וְתַרְתֵּי לְמָה לִי! צְרִיכָא, דְּאִי מֵהַהִיא —
פירוש חכמת שלמה על עירובין ע״ד ב
1 רש"י בד"ה אין מערבין כו' וחלונות ביניהם כו'. נ"ב כזה*:
2 תוס' בד"ה מבוי שצידו א' נכרי פי' וחצר וצידו כו' כצ"ל:
3 בא"ד דמירתת דהנכרי אינו אוסר עליו דנקרא כיחידים ואע"ג דטעמא דיחיד אינו אוסר משום דלא שכיח דמירתת מ"מ לא פלוג רבנן לענין יחיד וכן פירשו התוס' פרק הדר ודו"ק:
4 בא"ד כדפי' בקונטרס כו' כצ"ל:
5 בד"ה ה"א כו' למבוי ולא משוי להו עירוב נמי בחד כו' שצידו אחד נכרי גם לפי מאי דמוקי טעמא דרב משום דאין מבוי ניתר כו' איירי כשאינו כי אם חצר אחת נכרי וחצר אחת ישראל כמו לפי המסקנא ועל ידי חלונות חשיבי כו' כצ"ל:
6 בא"ד ועוד י"ל דה"א כו'. נ"ב הוא פי' אחר בפני עצמו על הסוגיא ולכאורה שגם הוא מדברי ר"ת אבל בתוס' שנ"ץ מצאתי וז"ל וצריך לומר דלא כפרש"י ור"ת דה"א כו':
7 בא"ד והוה מפרשינן דאיכא טובא כו' כצ"ל:
8 בא"ד כמו כן פתוח לרה"ר כזה*: